לוי ואח' נ' סולל בונה חברה לבנין בע"מ ואח'

החלטה

1.בפני בקשה לפטור את המבקש מתשלום אגרה בגין התביעה דנא.

2.בקשה זו היא בקשה שנייה שמגיש המבקש לפטור אותו מתשלום אגרה.

בקשתו הראשונה לפטור מתשלום אגרה נדחתה על ידי בית משפט זה, כבוד השופט זמיר, בהחלטתו מיום 21.7.08 שם נקבע, בין היתר, כי המבקש לא הוכיח היעדר יכולת כלכלית.

3.לאחר עיון בבקשה ובתגובות אף אני רואה לדחות את הבקשה.

4.על מבקש הפטור מתשלום אגרה מוטל הנטל לפרוש לפני בית המשפט תמונה מלאה בנוגע למצבו הכלכלי, ובכלל זה עליו להציג דפי חשבון של 6 חודשים עובר למועד הגשת הבקשה; תדפיסי כרטיס אשראי, ככל שישנו, לתקופה כנ"ל; הצגת אסמכתאות מעודכנות אודות הכנסות והוצאות נטענות; פירוט אודות רכושו, וכן הבהרה מדוע אינו יכול להסתייע בקרוביו ו/או בצדדים שלישיים כדי לגייס את כספי האגרה, ועוד [ראו: תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007; רע"א 7532/07 פרחי נ' בנק המזרחי טפחות בע''מ (2007)].

5.הבקשה המונחת בפני אינה ממלאת את התנאים המפורטים לעיל.

בבקשה שלא נתמכה בתצהיר, צוין באופן כללי כי מצבו הכלכלי של המבקש קשה וכי מצבו הבריאותי רעוע. כן צוין כי אין בידי המבקש לממן ייצוג משפטי לשם הכנת הבקשה דנא.

מפירוט תנועות חשבון הבנק של המבקש שצורף כנספח לבקשה, עולה כי יתרת החשבון אמנם שלילית אך יחד עם זאת, ברשות המבקש כרטיס אשראי במסגרתו מבוצעים חיובים בסכומים לא מבוטלים, אך המבקש לא מצא לצרף את פירוט חשבונות כרטיס האשראי שלו. כן עולה כי המבקש משלם חשבונות טלפון במאות שקלים ומחזיק במספר מכשירי "מירס" שעלותם אף היא מסתכמת במאות שקלים לחודש.

זאת ועוד, המבקש לא פירט את רכושו וגם לא מדוע אינו יכול להסתייע בקרוביו לשם גיוס הממון הנדרש לתשלום האגרה וממילא לא צורפו אסמכתאות בהקשר זה (מיותר לציין כי אי הגשת תצהיר בהליך מסוג זה כשלעצמה אינה מתישבת עם הנדרש).

6.בהחלטתי מיום 30.3.11 ציינתי שמעיון בבקשה עולה כי, על פניו, דבריו של בית המשפט בהחלטתו מיום 21.7.08 רלבנטיים ויפים גם לבקשה דנא אך מכל מקום, הבקשה דנא הועברה לתגובת המשיבים והפרקליטות.

7.בתגובתה, טוענת המשיבה 1 כי המבקש לא עמד בחובתו להוכיח היעדר יכולת כלכלית. בהקשר זה נטען כי המבקש בבקשה טוען להיעדר ייצוג בכל הקשור לבקשה לפטור מאגרה אך מאידך, הוא מיוצג על ידי עו"ד במסגרת התביעה דנא.

לטענת המשיבה 2 בתגובתה, יש לדחות את בקשת המבקש משום שלא הציג תמונה מלאה ביחס למצבו הכלכלי הנטען.

8.בהחלטתי מיום 26.4.11 אפשרתי למבקש להשיב לתגובות המשיבות אלא שעד ליום כתיבת שורות אלו, לא הוגשה תשובה מטעם המבקש, מכאן שטענות המשיבות, לרבות ביחס לייצוגו של המבקש בהליך המתנהל בין הצדדים, לא נסתרו. להוסיף כי גם בבקשתו הראשונה לא ראה המבקש להשיב לטענות המשיבות ולא השלים את החסר הגם שאפשרו לו לעשות זאת, כך דברי כבוד השופט זמיר: "אני מסכים עם עמדת הפרקליטות בכך שחסרים מסמכים עדכניים המעידים, באופן קונקרטי, על מצבו הכלכלי של המבקש. לפיכך, ובהעדר תשובה לתגובת הפרקליטות (שבה ניתן היה להשלים את החסר), ניתן לקבוע כי המבקש לא נשא בנטל השכנוע המוטל עליו להראות כי אין ביכולתו הכלכלית לשאת בתשלום האגרה" – דברים אלה ממש נכתבו למקרה דנן, כאילו לא חלף זמן וכאילו מדובר ממש באותה בקשה.

9.עמדת המשיבות מקובלת עלי וזאת בפרט בשים לב להיעדר תימוכין לבקשת המבקש ולנתונים העולים מהמסמכים שכן צורפו לבקשה בדבר חיובי כרטיסי האשראי וחשבונות הטלפון – נתונים שאין בהם כדי להעיד על מצוקה כלכלית.

עוד ראיתי להדגיש כי לא השתכנעתי, ולפחות לא הוצג שינוי עובדתי מבוסס על ראיות מאז ניתנה ההחלטה הראשונה לדחות את הבקשה לפטור מאגרה.

10.לציין, כי גם מקובלת עלי עמדת בית המשפט בהחלטתו מיום 21.7.08 כי אין אינדיקציה שהטענות בכתב התביעה אינן מבוססות, אולם בהיות התנאים הנזכרים בתקנה 14(ג) לתקנות מצטברים הרי די בכך שהמבקש לא עמד בנטל להוכיח היעדר יכולת כלכלית כדי לדחות את הבקשה דנא אף נראה לבית המשפט כי ההליך מגלה עילה.

לא מצאתי להוסיף על ההחלטה הראשונה בה התייחס כבוד השופט זמיר לעילת התביעה, ואני מקבלת את האמור בה בעיקר כשלא על בסיס זה נדחית הבקשה, שכן כמו השופט זמיר אף אני סבורה כי אין אינדיקציה שאין עילה לתביעה.

11.נוכח האמור לעיל, הבקשה נדחית.